מלונות מומלצים בטבריה
העיר טבריה שוכנת על הגדה המערבית של הכינרת.
במאות השנים האחרונות נעשו בעיר שני ניסיונות לחדש את היישוב היהודי בטבריה: נסיונו של הרב חיים אבולעפיה, נחל הצלחה, וכך הקדימה העיר טבריה את חידוש ההתיישבות היהודית כ-150 שנה לפני העלייה הראשונה.
העיר קיבלה מעמד של עיריה בימי השלטון העותומני, בשנת 1877. באותה השנה קיבלו מעמד זה שבע ערים נוספות, לרבות ירושלים.
העיר היתה הראשונה , מבין הערים המעורבות, אשר שוחררה בזמן מלחמת השחרור, בט' בניסן תש"ח (15/4/48), והוקם בה שלטון עברי.
בעיר נמצאים, לפי המסורת, קברים של אבות האומה וחכמיה ואתרים היסטוריים המהווים תמרורים בתולדות א"י.
 |
| מלונות מומלצים בטבריה |
Booking.com
אתרים היסטוריים בטבריה
הר ברניקי
נקרא כך ע"ש ברניקי, אחותו של אגריפס השני, שטבריה סופחה לתחומי ממלכתו בשנת 61 לסה"נ.
בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בפסגת ההר נחשפה כנסיה מהתקופה הביזנטית (מאה 6 לסה"נ), שפעלה ברצף עד התקופה הצלבנית (מאה יב' לסה"נ). כמו כן, נמצאו על הפסגה קטעים של החומה הביזנטית באורך 10 מ', ובכל אחד מהקצוות מגדל רבוע. המגדלים והחומה בנויים אבני בזלת מסותתות היטב.
הבזיליקה הרומית
נבנתה במאה ה-2 כמבנה ציבורי חילוני, שנועד לתכליות שונות בחיי המינהל והמשפט של העיר והוסבה, במאה ה-6 לערך, לכנסיה נוצרית.
שוק מקורה
שוק עירוני מקורה שהוקם במאה ה-6 לסה"נ.
הקרדו
רחוב העמודים המרכזי שחצה את טבריה במקביל לחוף. רוחבו המשוער היה 12 מ' לערך ואורכו כ-400 מ'.
התיאטרון
רובו עדיין מכוסה שכבות סחף ורק חלק מפינתו הצפונית מזרחית נחשף עד כה, לכן קשה לשבוע מתי הוקם בדיוק. על-פי אבני הבנייה הגדולות ואיכות סיתותן נראה כי זמן הקמתו הוא במאות ה-2 וה-3 לסה"נ.
התיאטרון לא נזכר במקורות שנכתבו אודות טבריה, בספרי יוסף בן מתתיהו מוזכר קיומו של היפודרום בעיר ובספרות חז"ל נזכר "אצטדיון". יתכן שמקורות אלו מתכוונים למקום אחד.
בית המרחץ
בית המרחץ של טבריה הקדומה, נמצא סמוך לקרדו ולשוק, על פי מיקומו נראה שהיה זה בית המרחץ המרכזי של העיר, הוזכר לעיתים בספרות חז"ל. מתוארך למאה ה-4 לסה"נ וכנראה שימש ברציפות עד תחילת המאה ה-12.
בית הכנסת בחמת
בית הכנסת עבר שינויים רבים במהלך התקופות, בשל רעידות אדמה רבות שפקדו את האיזור והרסו אותו כמעט עד היסוד. בשלב הקודם נבנה בית הכנסת במאה ה-3 לסה"נ כמבנה רבוע שכוון לירושלים, פנים המבנה חולק לארבעה מרחבים ע"י שלושה טורי עמודים, שרידים נוספים מעידים על כך שלבית הכנסת הייתה גם קומה שנייה. בשלב השני לבנייתו, ראשית המאה ה-4, עוטר בית הכנסת ברצפת פסיפס מרהיבה, שבמרכזה עיטור גלגל המזלות עם דמותו של הליוס, אל השמש הפגאני. בחלקיה האחרים של הרצפה מופיעים עיטורים יהודיים כגון: ארון קודש ומנורות המקדש וכן תיאורי לולבים, אתרוגים ומחתות קטורת. כתובות ההקדשה המופיעות ברצפה כתובות ביוונית ובארמית והן מוקדשות לבוני בית הכנסת, במיוחד מתנוסס שמו של סוורוס – אישיות שעמדה בראש ההנהגה החילונית של העם היהודי באותם ימים. בשלב השלישי שונו מימדי המבנה לחלוטין, בית הכנסת נבנה במתכונת בזיליקה, גדול מאוד ביחס לקודמו. לאחר כיבוש הארץ בימי הערבים, נפגע שוב בית הכנסת ובתהליך השיקום לא הוכנסו בו שינויים מרחיקי לכת. לאור שרידי המבנה נראה ששימש עד המאה ה-11 לסה"נ.
בית המדרש של ר' יוחנן
שרידים של מבנה ציבור מלבני שנחשפו לרגלי מצוקיו של הר בריניקי (ליד המכון לטיהור שפכים) מעלים השערה שזהו בית מדרשו של ר' יוחנן (בר נפחא), שהוקם בתחילת המאה ה-3 לסה"נ ובו נערך רובו של התלמוד הארץ ישראלי (התלמוד הירושלמי).
אמת בריניקי
מאגר המים של טבריה העתיקה, נמצא ליד המבואות הדרומיים של טבריה, (בכניסה לבית העלמין). אורכו 32 מ' ואוחבו 9.6 מ', קירותיו נשתמרולגובה 3 מ' מעל פני השטח. אל המאגר הועברו מי מעיינות מנחל יבניאל באמצעות אמת מים שלאורכה הותקנו פתחים מיוחדים דרכם הוזרמו מים אל בתי המרחץ ומתקני מים אחרים בעיר הרומית ביזנטית.
הפארק הארכיאולוגי
ליד מלון נהר הירדן נמצא הפארק ובו מצויים שרידים ארכיאולוגיים של בית כנסת מהמאה ה-6 לסה"נ מעליו נבנה מבנה גדול שהיה חלק ממכלול הבניינים בעיר הצלבנית. ון מזרחי של הפארק מצויים שרידים ארכיאולוגיים של בית מגורים ובו מקווה טהרה, כנראה חלק מרובע מגורים יהודי מהתקופה הביזנטית שהשתרע בחלקה הצפוני של טבריה עד חומת העיר הביזנטית.
החומה והמצודה של טבריה
החומה הנראית כיום בנוייה על תוואי החומה הצלבנית והיא נבנתה בשנות ה-20 של המאה ה-18 ע"י השליט הבדווי דהאר אל עומר, ביצוריו של דהאר עמדו לו כנגד סולימאן אל עזם, פחת דמשק, שניסה לכבוש את טבריה בשנת 1742. ר דהר אל עומר לעכו וקבע אותה כבירתו, משל בנו בטבריה ובנה על הגבעה הצפונית את המצודה.
מלון טבריה
(כיום אכסניית מיוחס) בית המלון המודרני הראשון שנבנה בטבריה בסוף המאה הקודמת ע"י ריכרד גרוסמן, נוצרי ממוצא גרמני שווצרי.
המרכז הסקוטי
הוקם כבית חולים ע"י ד"ר דויד טורנס, רופא סקוטי צעיר שהגיע לטבריה בסוף המאה הקודמת, בית החולים פעל עד שנת 1950, אח"כ הוסב למחלקת יולדות של בית החולים שוויצר, בשנת 1960 הוסב המקום לבית הארחה סקוטי וכך הוא משמש עד היום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה